מגיעים לבד למפגש? כך עוברים את עשר הדקות הראשונות

הרגע המבלבל ביותר יכול להיות דווקא לפני שהפעילות מתחילה: עומדים ליד קבוצה ולא יודעים אם אלה האנשים הנכונים, אם כולם כבר מכירים ואם צריך להציג את עצמנו. לכן כדאי לבחור מפגש שיש בו תיאור ברור של הפעילות, משך הזמן והרמה. כשברור מה הולכים לעשות, יש פחות דברים לנחש.

למפגש ראשון, פעילות שאתם כבר נהנים ממנה יכולה להקל על ההגעה. הליכה בקצב נוח או תרגול שמתאים לרמה שלכם מאפשרים להשתתף גם בלי לדבר כל הזמן. בחרו לפי מה שמסקרן אתכם, ולא לפי מה שנראה מרשים בפרופיל.

אפשר להתחיל ב׳היי, זה המפגש של ההליכה? אני כאן בפעם הראשונה׳. זה נותן ליוזם הזדמנות לכוון אתכם ולאדם לידכם סיבה פשוטה לענות. אין צורך לסכם את הקריירה או למצוא סיפור מצחיק לפני שהתחלתם.

הגיעו כמה דקות לפני שעת ההתחלה. אם נקודת המפגש לא ברורה, שאלו מראש בערוץ התקשורת של המפגש. להתחיל משאלה מעשית — איפה מניחים את התיק, מה המסלול, האם זו גם הפעם הראשונה של מישהו אחר — הוא פתיח טבעי לגמרי.

לא כל רגע צריך להפוך לשיחה. אפשר ללכת לצד מישהו, להקשיב להסבר או לעזור לסדר ציוד. אם שיחה נעצרת, הפעילות עצמה נותנת סיבה להמשיך להיות יחד. אתם לא צריכים להוכיח שאתם מעניינים כדי להצדיק את המקום שלכם בקבוצה.

בסוף שאלו את עצמכם: נהניתי מהפעילות? הרגשתי שמתייחסים אליי בנעימות? הייתי רוצה לנסות שוב? גם שיחה קצרה עם אדם אחד יכולה להיות התחלה טובה. מפגש ראשון לא חייב להסתיים בחבר חדש כדי להיות שווה את ההגעה.

אם היה נעים, אפשר לומר ׳היה כיף ללכת יחד, אולי נתראה בפעם הבאה׳. ואם הפורמט לא התאים, נסו פעילות אחרת. להכיר אנשים הוא תהליך שיש בו גם בחירה, לא מבחן עם ציון.