נטוורקינג על גלשן

שמונה בבוקר, חוף הגולשים בראשון. אני ועוד חמישה אנשים שלא הכרתי מעולם. מודה, בהתחלה היה קצת מוזר. אבל אז התחלנו לעשות חימום ביחד, ואיכשהו הקרח נשבר די מהר. כנראה שלעשות מתיחות משותפות מול הים זו יופי של דרך לשחרר את המבוכה. עד שנכנסנו למים כבר התחלנו לקשקש, והיה פשוט וייב מעולה. הקטע הכי מגניב הוא שתוך כלום זמן כבר הרגשתי חלק מהחבר'ה. הייתה שם תחושה זורמת והדדית, למרות שרק נפגשנו. מסתבר שמשהו בפעילות המשותפת פשוט עושה את שלו – הרבה יותר קל להרגיש בנוח ולדבר כשנמצאים בתנועה ועושים משהו יחד. על הדרך עשינו גם קצת מינגלינג והכרנו מעבר לגלישה. לא עכשיו שיחות נפש חופרות על סיפור החיים שלנו מגן חובה, אבל לגמרי מספיק כדי לקלוט מי האנשים שסביבי ולמצוא עם מי יש לי קליק. בסוף הסשן לגמרי רצינו להמשיך לאיזה קפה של בוקר יחד, אבל המציאות (והלו"ז) קראו לנו וכולם היו צריכים לטוס לעבודה. בכל זאת, יצא מזה משהו מעולה – קבעתי עם אחד המשתתפים לקפה בשבוע הבא. היה לנו חיבור ממש טוב והחלטנו להמשיך את ההיכרות בנחת, בלי הלחץ של לרוץ ישר מהים למשרד.